עבודות בחול חלק א 

עבודות בחו"ל – מה זה?

חשבתי הרבה, אם בכלל לפרסם את המאמר בנושא, ולבסוף פשוט התחלתי לכתוב!

אני חושב שע"מ שתבינו איך הגעתי לשם ומה התרחש לי בראש, חשוב שתבינו טיפה מה הרקע שלי...

הכל בחיים משתנה גם האנשים שחשבתם שהכרתם פשוט הכל!

בחרתי (ההורים בחרו) בחיים במסלול הטכנולוגי סיימתי תיכון אח"כ הנדסאים, בתקופת סיום הלימודים שלי, רבים מחברי היו כבר בשנתם האחרונה לשרות הצבאי, הבנות... הבנות כבר כמעט כולן היו בחוץ.

כשאני הייתי בשנת השרות האחרונה שלי, רבים מבני המחזור שלי שהו בחו"ל או היו אחרי נסיעה לחו"ל.

כשאני השתחררתי מקבע חלק נכבד מבני המחזור שלי היו בטיול השני שלהם (כשאני מדבר על חו"ל, זה כולל גם את העבודה בחו"ל כמובן)

מה שהיה לי קשה להבין, זה את כל מי שחזר, הם תמיד היו מעופפים כאילו הכל אצלם באיזי כזה, בסבבה, לא היה להם את הלחץ שמאוד מאפיין את האוכלוסייה הישראלית, ותמיד אבל תמיד לרובם המוחלט היה קשה למצוא עבודה בארץ אחרי שחזרו, ותמיד כשהיו פונים אלי בבקשת עזרה אני הייתי אומר "מה הבעיה..." אחת שתיים והייתי מסדר אותם.

אחד הדברים שהייתי שומע מהם הרבה זה היה... "אתה חייב לנסוע לחו"ל, חייב... זה תפור עליך"

לא היה לי מ-ו-ש-ג על מה הם מדברים איזה חו"ל ואיזה בתיח

אז אני חשבתי... "יאללה אתה כבר בחור גדול תתחיל לסדר את החיים שלך..."

מה הלאה... היי-טק כמובן, עם ניסיון כמו שלי ועוד אחרי קבע, בטח היי-טק!

ניחשתם נכון, צ'יק ואני הייתי שם!

בתקופה שעבדתי גיבשתי פרויקט שהתבסס על שיווק אינטרנטי, יצרתי קשר עם אנשי שיווק, חברת בניית אתרים, אפילו משקיעים, הכול היה ורוד.

צפי רווחים ראשוני היה מיליון דולר הכנסות בשנה הראשונה, ואו... נכון...

והכול נפל, התמוטט עוד לפני שהמריא...

חלק מהחברים שהייתי בקשר איתם היו בחו"ל כשכל זה קרה! (באסה או לא, אתם עוד תגלו...)

חודש אחרי אני כבר לא הייתי בארץ. עזבתי את ישראל בתחושת תסכול מוחלטת, חוסר אמונה במרבית האנשים שהייתי בקשר איתם, ביטחון עצמי כמעט מרוסק עם אפס שאיפות מישראל, אבל לעולם ל-ע-ו-ל-ם לא התייאשתי מעצמי.

אז איך מצאתי את עצמי חודש אחרי בחו"ל?! פשוט! פרסומת בפייסבוק, משם קבעתי פגישה עם סוג האנשים שעמד לשנות את חיי לנצח!!!

לא ידעתי לאן אני הולך, באתי פעם ראשונה דיברתי והתרשמתי, היום אחרי תקופה... אני יכול להגיד לכם בלב שלם... העמידו אותי במבחנים פסיכולוגיים הפעילו עלי מניפולציות בחנו אותי ואני, אפילו לא הייתי מודע לכל זה, אולי זאת הסיבה שעברתי את הכול.

מה שהניע אותי בכל אותם שלושת המפגשים שהייתי בהם, זו הייתה רצינות! שמאוד קשה למצוא אצל מרבית הצעירים שמגיעים, ויחד עם זאת הרבה "צחוקים" שאפיינו מאוד את מרבית הסוכנים שהיו מגיעים.

אחרי שהתרשמתי מכל מה שאמרו לי, ההדרכות שקראתי בבית, האתר שחרשתי, קיבלתי החלטה לבד! ונסעתי.

אפילו להורים הודעתי שבוע לפני הנסיעה, מה שכמובן הייה שוק מוחלט בעבורם וגם בעבור החברים שלעולם לא! נסעו לעבוד בחו"ל זה היה שוק, כולם היו בהלם איך אני עוזב משרה כזו בהיי-טק בשביל מכירת ציורי (לא תמונות, ציורים!) שמן באירופה בשיטת DTD.

טוב אז מה היה באירופה (הולנד ליתר דיוק) - קשה, קשה מאוד בהתחלה.

בין 22 ל-25 ציורים בפולדר משקל כולל של בערך 8 ק"ג כל היום ביד אחת, צעידות של שעות ברחובות בקור עד מינוס 15 מעלות צלזיוס (אחד החורפים הקרים ביותר מזה 7 שנים בהולנד) לבד... לבד במדינה זרה, כמו כלב זרוק ברחוב בלי אף אחד עם תיק גב שבו מים סנדביץ' מסמכים מזהים ואמצעי חיוב.

אני מקווה שאתם נהנים עד עכשיו... כי עכשיו זה מתחיל להיות מעניין...

אני רוצה שתתארו לעצמכם את התמונה שהייתה לי בראש (לפחות בתקופה הראשונה) אני בן 25 עם ניסיון עצום במחשבים, אינטרנט, רשתות תקשורת, שרתים ויתרתי על קבע, זרקתי משרה בהיי-טק, וכל זה בשביל לגור בדירה עם חבר'ה שעדיין לא יודעים את מה שאני שכחתי, ולמכור ציורי שמן תחת התנאים שציינתי...

בטח אתם חושבים... "ואלה אתה אידיוט... חבל על הזמן" זה בסדר גם אני חשבתי כך על עצמי בהתחלה.

אבל... אני קיבלתי החלטה להגיע לחו"ל, כמה מהחברים בארץ המליצו לי לבדוק כמה דברים לפני שנוסעים, ואני לא בדקתי כלום, סמכתי על האינטליגנציה שלי וידעתי ב-100% שזה מה שמחכה לי בהולנד (בחו"ל) ולא משנה כמה ורוד ניסו לצייר את זה סוכנויות הגיוס בארץ, ידעתי!

כמובן שאם מישהו היה מתאר לי את הדברים כך בדיוק, בטוח לא הייתי נוסע (אני חושב!)

אבל זהו אני כבר פה ואין מה להתבכיין (אני לעולם לא מפסיק משהו בהתחלה, אופי כזה!) לקחתי את הדברים ברצינות... למדתי... קניתי מחברת (שעד היום היא איתי) רשמתי הכול התחייבתי לעבודה, ושוב למדתי, שאלתי הרבה שאלות, טכניקות ציור, קנבס טכניקות חירטוט, שיטות מכירה טריקים ושטיקים, טון דיבור נכון ושפות גוף שונות, סגירת מכירות ו... ו... ו... (אפשר לרשום ספר על הכול)

ע-צ-ו-ר...

טוב חברים אומנם סיימתי לכתוב את המאמר ביום אחד,אבל יצא קצת ארוך...

אז חילקתי אותו לשני חלקים בעוד שבוע החלק האחרון